פסיקתא דרב כהנא
ויהי בשלח.
[א] ברצות י"י דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז:ז). ר' מאיר או' זה הכלב. ר' יהוש' בן לוי או' זה הנחש. ר' מאיר או' זה הכלב, רעייה חלבון חלב, אתא חיויא ואכל מינה, חמתיה כלבא, יתבון למיכול שרי נבח בהון ולא אתבוננון, לסופא קם ואכל מינה ומית, וקברוניה ועבדון לה נפש, ועד כדון היא מתקריה נפש דכלבא. ר' יהושע בן לוי אמ' זה הנחש, חד בר נש שחק תום, אתא חיויא דטורא ואכל מינה, חמתיה חיויא דבייתה, יתבון למיכול שרי מתרתר עליהון עפר ולא אתבוננון, לסופא זרק גרמיה לגווה. ר' אבהו אזל לקיסרין, ואיזדמן גבי חד גבר, ואיתיב כלבה לגביה. אמ' ליה כל הדין ביזיונה אנה שלם לך, א' ליה מרי, טיבו רבה אנה שלים ליה, חד זמן עלון שביא לקרתא, ואתא חד מנהון בעי למשכ' איתתא דההוא גברא, וקם ואכל ביציו. ר' יוחנן אמ' ברצות י"י דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (שם), זו אשתו, דכתיב אויבי איש אנשי ביתו (מיכה ז:ו), זו אשתו, דא' ר' יוחנן אשתו שלליסטים כליסטים. מעשה באשה אחת שקבלה על בעלה לדיין, וחייבו להתיז את ראשו, לאחר זמן מצא עליה עלילה והרגה. ר' שמואל בר נחמן אמ' ברצות י"י דרכי איש, זה יצר טוב. גם אויביו ישלי' אתו, זה יצר רע. בנוהג שבעולם אדם גדל עם חבירו שתים שלש שנים בכרך והוא קושר לו אהבה, וזה גדל עם אדם מנערותו ועד זקנותו, מצא להפילו בתוך עשרים שנה מפילו, בתוך ששים שנה מפילו, בתוך שמונים שנה מפילו. אמרו עליו על יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה שמונים שנה ובסוף נעשה צדוקי. הוא שדוד אמ' כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך מציל עני מחזק ממנו (תהלים לה:י), זה יצר טוב מיצר רע, ועני ואביון מגזלו (שם), וכי יש גזלן גדול מזה. ר' ברכיה הוה קרי עלוי, אם רעב שנאך האכילהו לחם וג' (משלי כה:כא), אם רעב שנאך האכילהו מלחמה של תורה, ואם צמא השקהו מים (שם), מיינה של תורה. מפני מה, כי גחלים אתה חותה על ראשו וי"י ישלם לך (שם כב), וי"י ישלמינו לך. וא"ר ברכיה אויביו, גם אויביו, לרבות זבובין וצירעין יתושין ופרעושין. ורבנין אמרין ברצות י"י דרכי איש, אילו ישר', דכת' וכל איש ישראל (שמואל א' יז:כד). גם אויביו ישלים אתו, זה פרעה, אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל (שמות טו:ט). את מוצא כיון שבא משה אצל פרעה וא' לו כה אמר י"י שלח עמי ויעבדני (שם ח:טז), א' אתו רשע מי י"י אשר אשמע בקולו לא ידעתי את י"י וגם את ישראל לא אשלח (שם ה:ב). הפה שאמ' מי י"י אשר אשמע בקולו (שם) חזר ואמר י"י הצדיק ופרעה ועמו הרשעים (שם ט:כז). הפה שא' לא ידעתי את י"י וגם את ישראל לא אשלח (שם ה:ב), הוא היה מחזר על היכליהם של ישר' ואו' צאו לשלום לכו לשלום. לכך נאמ' ויהי בשלח פרעה את העם (שמות יג:יז).
[א] ברצות י"י דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז:ז). ר' מאיר או' זה הכלב. ר' יהוש' בן לוי או' זה הנחש. ר' מאיר או' זה הכלב, רעייה חלבון חלב, אתא חיויא ואכל מינה, חמתיה כלבא, יתבון למיכול שרי נבח בהון ולא אתבוננון, לסופא קם ואכל מינה ומית, וקברוניה ועבדון לה נפש, ועד כדון היא מתקריה נפש דכלבא. ר' יהושע בן לוי אמ' זה הנחש, חד בר נש שחק תום, אתא חיויא דטורא ואכל מינה, חמתיה חיויא דבייתה, יתבון למיכול שרי מתרתר עליהון עפר ולא אתבוננון, לסופא זרק גרמיה לגווה. ר' אבהו אזל לקיסרין, ואיזדמן גבי חד גבר, ואיתיב כלבה לגביה. אמ' ליה כל הדין ביזיונה אנה שלם לך, א' ליה מרי, טיבו רבה אנה שלים ליה, חד זמן עלון שביא לקרתא, ואתא חד מנהון בעי למשכ' איתתא דההוא גברא, וקם ואכל ביציו. ר' יוחנן אמ' ברצות י"י דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (שם), זו אשתו, דכתיב אויבי איש אנשי ביתו (מיכה ז:ו), זו אשתו, דא' ר' יוחנן אשתו שלליסטים כליסטים. מעשה באשה אחת שקבלה על בעלה לדיין, וחייבו להתיז את ראשו, לאחר זמן מצא עליה עלילה והרגה. ר' שמואל בר נחמן אמ' ברצות י"י דרכי איש, זה יצר טוב. גם אויביו ישלי' אתו, זה יצר רע. בנוהג שבעולם אדם גדל עם חבירו שתים שלש שנים בכרך והוא קושר לו אהבה, וזה גדל עם אדם מנערותו ועד זקנותו, מצא להפילו בתוך עשרים שנה מפילו, בתוך ששים שנה מפילו, בתוך שמונים שנה מפילו. אמרו עליו על יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה שמונים שנה ובסוף נעשה צדוקי. הוא שדוד אמ' כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך מציל עני מחזק ממנו (תהלים לה:י), זה יצר טוב מיצר רע, ועני ואביון מגזלו (שם), וכי יש גזלן גדול מזה. ר' ברכיה הוה קרי עלוי, אם רעב שנאך האכילהו לחם וג' (משלי כה:כא), אם רעב שנאך האכילהו מלחמה של תורה, ואם צמא השקהו מים (שם), מיינה של תורה. מפני מה, כי גחלים אתה חותה על ראשו וי"י ישלם לך (שם כב), וי"י ישלמינו לך. וא"ר ברכיה אויביו, גם אויביו, לרבות זבובין וצירעין יתושין ופרעושין. ורבנין אמרין ברצות י"י דרכי איש, אילו ישר', דכת' וכל איש ישראל (שמואל א' יז:כד). גם אויביו ישלים אתו, זה פרעה, אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל (שמות טו:ט). את מוצא כיון שבא משה אצל פרעה וא' לו כה אמר י"י שלח עמי ויעבדני (שם ח:טז), א' אתו רשע מי י"י אשר אשמע בקולו לא ידעתי את י"י וגם את ישראל לא אשלח (שם ה:ב). הפה שאמ' מי י"י אשר אשמע בקולו (שם) חזר ואמר י"י הצדיק ופרעה ועמו הרשעים (שם ט:כז). הפה שא' לא ידעתי את י"י וגם את ישראל לא אשלח (שם ה:ב), הוא היה מחזר על היכליהם של ישר' ואו' צאו לשלום לכו לשלום. לכך נאמ' ויהי בשלח פרעה את העם (שמות יג:יז).
פסיקתא דרב כהנא
[ט] כי קרוב הוא (שמות יג:יז). קרובה היא פורענות של פרעה הרשע שיפרע הק' מהם. ד"א כי קרוב הוא, קרובה היא פורענותן של מצריים שיפרע הקב"ה מהם. ד"א כי קרוב הוא, קרוב הוא החסד שעשו הכנעניים עם אבינו יעקב, הד' ה' דכת' וירא יושב הארץ הכנעני את האבל (בראשית נ:יא). ר' לעזר אמ' על ידי שהיתירו אזוריהם, ור' שמע' בן לקיש אמ' על ידי שהיתירו קשרי כתפותיהם, ורבנין אמרין על שזקפו קומתן, ר' יודן אמ' על ידי שהראו באצבע. והרי הדברים קל וחו' ומה אם הכנענים שלא עשו חסד לא בידיהם ולא ברגליהם אלא על ידי שהראו באצבע ניצולו מן הפורענות, אחינו ישר' שהן עושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם ועם חכמיהם לא כל שכן. ד"א כי קרוב הוא, קרובה היא השבועה שהשביע אבימלך את אבינו אברהם, הד"ה דכת' ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי וג' (שם כא:כג). עד כמה דורות השביעו, עד שלשה דורות השביעו, אם תשק' לי ולניני ולנכדי, לי ולברי ולבר ברי. ויצב אברהם את שבע כבשות הצאן לבדהן (שם שם כח), ר' יהושע' דסכנין בשם ר' לוי אמ' לו הקב"ה אתה נתתה להם שבע כבשות, חייך שארון הברית עושה אצלן שבעה חדשים, הד"ה דכת' ויתן לשבי עזו וג' (תהלים עח:סא). ויתן לשבי עזו, זה ארון הברית, ויהי ארון י"י בשדה פלשתים שבעה חדשים (שמואל א' ו:א). ותפארתו ביד צר (תהלים שם), אילו בגדי כהונה גדולה, ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת (שמות כח:ב). ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי, א' לו הקב"ה אתה נתתה להם שבע כבשות, חייך שהן עתידין להרוג מבניך שבעה צדיקים, ואילו הן, שאול ושלשת בניו ועלי וחפני ופנחס. ואית דאמרין שמשון ולא עלי. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי, אמ' לו הקב"ה אתה נתתה להם שבע כבשות חייך שהן עתידין להחריב מבניך שבעה עולמות, ואילו הן אהל מועד וגלגל ושילה ונוב וגבעון ובית העולמים שנים.